זה תרחיש שחוזר על עצמו: מישהו הקים חברה לפני שבע שנים לרעיון שלא התרומם, הפסיק לפעול, וסגר את התיק במס הכנסה ובמע״מ. מבחינתו החברה נסגרה. מבחינת רשם החברות היא קיימת, פעילה מבחינה רישומית, וחייבת באגרה שנתית - כל שנה, מאז.
סגירת תיקים ברשויות המס וסגירת החברה הן שתי פעולות נפרדות מול שני גופים נפרדים. עשיית הראשונה בלבד היא הטעות הנפוצה ביותר בתחום הזה.
מה מצטבר בזמן שלא עשית כלום
- אגרה שנתית לרשם החברות, שנצברת מדי שנה בלי קשר לפעילות
- חובת הגשת דוח שנתי לרשם - גם לחברה ללא פעילות
- אי עמידה בשתי החובות האלה מובילה להליך של הכרזה על החברה כמפרת חוק
למה זה נודע דווקא בשלב הכי גרוע
בדרך כלל בשני מצבים. הראשון: אדם מנסה לרשום חברה חדשה למיזם חדש ומגלה שהוא חסום בגלל תיק ישן. השני: בדיקת נאותות מול משקיע, בנק או לקוח ארגוני מעלה שהוא רשום כדירקטור בחברה מפרת חוק. שני המצבים מגיעים עם לחץ זמן, וזה בדיוק מה שהופך פתרון פשוט ליקר.
פירוק מרצון - מה זה כולל
ההליך מיועד לחברה שאין לה חובות שאינה יכולה לפרוע, והוא כולל בעיקרו:
- הסדרת חובות האגרה והדיווחים שנצברו מול רשם החברות
- סגירת התיקים ברשויות המס - מס הכנסה, מע״מ וביטוח לאומי - אם טרם נסגרו
- קבלת החלטות הפירוק בחברה והגשת התצהירים הנדרשים
- מינוי מפרק והשלמת ההליך מול הרשם עד למחיקת החברה
לחברה שהפסיקה לפעול לאחרונה ואין לה חובות, זה הליך פשוט יחסית. לחברה שצברה שבע שנים של אגרות ועיצומים, מרבית העבודה והעלות הן בהסדרת העבר ולא בפירוק עצמו.
אם החברה כן פעילה במעט
מצב ביניים שכיח: החברה כמעט לא פועלת, אבל יש בה עדיין פעילות שולית או נכס כלשהו. במקרה כזה השאלה אינה רק אם לפרק אלא האם להעביר את הפעילות הנותרת למבנה זול יותר לתחזוקה, למשל לעוסק מורשה. זו החלטה שמשלבת שיקולי מס ושיקולים משפטיים, וכדאי לקבל אותה במודע ולא בברירת מחדל של דחייה.
עיקרי הדברים
- סגירת תיקים במס הכנסה ובמע״מ אינה סוגרת את החברה - אלה שני הליכים נפרדים
- אגרה שנתית לרשם נצברת כל שנה גם ללא כל פעילות
- הכרזה כחברה מפרת חוק עלולה להשפיע גם על בעלי המניות והדירקטורים אישית
- הבעיה מתגלה בדרך כלל בזמן הגרוע ביותר: רישום חברה חדשה או בדיקת נאותות
- עלות הפירוק חד פעמית; עלות הדחייה מצטברת ואינה נעצרת