דלג לתוכן הראשי
תאגידים ושותפויות

הקמת חברות, הסכמי מייסדים ושותפויות

מי מחליט, איך מתחלק הרווח, ומה קורה כששותף רוצה לצאת - נקבע בהתחלה, כשכולם עדיין מסכימים.

הקמת חברה בע״מ בישראל כוללת רישום ברשם החברות, ניסוח תקנון והגשת מסמכי הקמה - אך ההחלטות שקובעות את גורל המיזם נמצאות בהסכם המייסדים ולא בטפסים. הסכם מייסדים מסדיר את חלוקת המניות וזכויות ההצבעה, את אופן קבלת ההחלטות ופתרון מבוי סתום, את תנאי היציאה של שותף ואת הבעלות על הקניין הרוחני. עלות ניסוחו מראש נמוכה בסדר גודל מעלות היישוב של מחלוקת שנוצרה בהיעדרו.

הסכם מייסדים - המסמך שדוחים עד שמאוחר

שותפות עסקית נפתחת כמעט תמיד באווירה טובה, ולכן הסכם המייסדים נדחה. הוא נכתב בדיעבד, כשכבר יש כסף על השולחן ואי הסכמה - וזה בדיוק הרגע שבו קשה להסכים על כללים. הסכם שנכתב בזמן מסדיר מראש את מה שאיש לא רוצה לדבר עליו בהתחלה, ולכן הוא נכתב מנקודת המבט של היום שבו השותפים כבר לא רואים עין בעין.

  • חלוקת הון המניות וזכויות ההצבעה בין השותפים
  • מנגנוני קבלת החלטות ופתרון מבוי סתום, לרבות מנגנון BMBY
  • זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה וזכות גרירה
  • הבשלת מניות לאורך זמן, שמקשרת אחזקות למחויבות בפועל
  • בעלות החברה על קניין רוחני ופיתוחים, ותניות אי תחרות

הלוואות בעלים, דיבידנד וסדר המשיכות

שאלת הכסף היא מה שמפוצץ שותפויות, והיא כמעט תמיד נשארת מחוץ למסמכים. שותף שהזרים סכום גדול בהתחלה ושותף שמשקיע שעות עבודה מגיעים לאותה טבלת מניות דרך מסלולים שונים, ובלי הסדרה מפורשת כל אחד זוכר את ההסכמה אחרת. ההסכם קובע מה נחשב הלוואת בעלים, מתי היא מוחזרת, מה קודם למה, ובאיזה תנאים בכלל מחלקים רווח.

  • סיווג ההזרמות: הון מניות מול הלוואת בעלים
  • סדר קדימויות בהחזר השקעות ובחלוקת רווחים
  • מדיניות דיבידנד ותנאים לחלוקה
  • משכורות בעלי מניות מול חלוקת רווח
  • התחייבות להשקעות המשך ותוצאות אי עמידה בהן

הקמת חברה בע״מ ורישום ברשם החברות

הרישום עצמו הוא הליך טכני. מה שקובע הוא מה נכנס לתקנון, כי תקנון מדף גנרי מותיר את החברה עם ברירות המחדל של החוק - שלא בהכרח מתאימות למבנה שהשותפים סיכמו ביניהם. אנחנו מנסחים תקנון שתואם את הסכם המייסדים, ומטפלים בהליך מול הרשם מקצה לקצה.

  • בחירת מבנה ההתאגדות המתאים לפעילות ולמיסוי
  • ניסוח תקנון מותאם ולא תקנון מדף
  • הכנת מסמכי ההקמה, התצהירים והפרוטוקולים
  • בדיקת זמינות שם החברה ורישום מול הרשם
  • פתיחת תיקים ברשויות המס וליווי מול הבנק

כניסת משקיע, שינוי מבנה ופירוק מרצון

המבנה התאגידי לא נשאר קבוע. עסק שגדל עובר מעוסק מורשה או שותפות רשומה לחברה בע״מ, מכניס שותף או משקיע, מפצל פעילות או סוגר חברה שסיימה את תפקידה. כל אחד מהמעברים האלה נושא השלכות מס ובעלות שכדאי לבחון לפני הצעד ולא אחריו.

  • מעבר מעוסק מורשה או שותפות לחברה בע״מ
  • הסכמי השקעה והכנסת שותף חדש, כולל הגנה על המייסדים מפני דילול
  • רכישת פעילות, פיצול ומיזוג מבנים תאגידיים
  • פירוק מרצון והסדרת אגרות מול רשם החברות

מבנים שנפוצים בנגב ובערבה

לא כל מיזם בדרום מתאים לתבנית של חברה בע״מ סטנדרטית. חלק מהפעילות העסקית באזור נשען על אגודות שיתופיות, על מיזמים משותפים למספר רשויות או יישובים, ועל שותפויות בין עסק פרטי לגוף ציבורי. לכל אחד מהמבנים האלה כללי החלטה, רשם ומגבלות משלו. הליווי כאן נשען על עבודה בפועל מול המבנים האלה ומול הגופים שמפקחים עליהם.

  • אגודות שיתופיות ומיזמים אזוריים משותפים
  • שותפויות בין עסק פרטי לרשות או לחברה כלכלית
  • מיזמים משותפים למספר יישובים או מועצות
  • פעילות עסקית על קרקע חקלאית או במשק חקלאי

מה מקבלים

  • הסכם מייסדים או הסכם שותפות מותאם למיזם
  • תקנון חברה שנכתב לפעילות, ולא תקנון מדף
  • מסמכי הקמה, תצהירים ופרוטוקולים לרשם החברות
  • הסכם בעלי מניות והסדרת כניסת משקיע
  • ליווי פירוק מרצון והסדרת אגרות מול הרשם

למי זה מתאים

  • שותפים שמקימים מיזם משותף
  • יזמים לפני רישום חברה בע״מ
  • עסקים שעוברים מעוסק מורשה או שותפות לחברה
  • חברות שמכניסות משקיע או שותף חדש
  • בעלי חברה לא פעילה שרוצים לסגור אותה כראוי

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות בנושא הקמת חברות והסכמי מייסדים.

לפני תחילת הפעילות המשותפת, ולא אחריה. הסכם מייסדים שנחתם כשכל השותפים עדיין מסכימים הוא מסמך קצר ויחסית זול. אותו הסכם, כשהוא נכתב אחרי שכבר צמחה מחלוקת, הופך למשא ומתן יקר שלעיתים לא מסתיים בהסכמה - כי בשלב הזה לכל צד כבר ברור מה הוא מרוויח מכל סעיף.

התקנון הוא מסמך היסוד הרשמי של החברה, הוא מוגש לרשם החברות והוא פומבי. הסכם המייסדים הוא הסכם פרטי בין בעלי המניות עצמם, הוא אינו מוגש לאיש, והוא זה שמסדיר את הנושאים הרגישים - חלוקת רווחים, תנאי יציאה, מנגנוני הכרעה ואי תחרות. שני המסמכים צריכים להיות עקביים זה עם זה, ופער ביניהם הוא מקור נפוץ למחלוקת.

הרישום עצמו ברשם החברות הוא הליך קצר, ובדרך כלל מסתיים תוך ימים ספורים מרגע שכל המסמכים מוכנים וחתומים. השלב שלוקח זמן הוא מה שקודם לו: ההחלטות על מבנה האחזקות, על מנגנוני ההכרעה ועל תנאי היציאה. אצל שותפים שמסכימים ביניהם מדובר בדרך כלל בשבוע עד שלושה שבועות.

חברה נשארת חייבת באגרה שנתית לרשם החברות כל עוד היא רשומה, גם אם אין בה שום פעילות. חובות אגרה שנצברים עלולים להוביל לרישום החברה כמפרת חוק ולהטלת עיצומים, ובמקרים מסוימים גם להגבלות על בעלי המניות והדירקטורים. פירוק מרצון מסודר סוגר את החוב ואת החשיפה, וכדאי לבצע אותו סמוך להפסקת הפעילות ולא שנים אחריה.

נתחיל בשיחה

פגישת היכרות ואבחון ראשוני, ללא עלות וללא התחייבות. נבין יחד אם יש כאן תהליך שכדאי לעשות.